הרב נדב פרידמן
הנהגת הטבע והנהגת הנס
שני עניינים עומדים הם במרכז חג החנוכה:
א.נס פך השמן;
ב.נצחון המכבים על מלכות יוון.
השאלה שננסה לברר היא - מי מבין שני העניינים הללו יותר מכריע ויותר עקרי ביחס לשני, ומדוע.
בהשקפה ראשונה ניכר שנס פך השמן מעורר בנו התפעלות הרבה יותר גדולה, וההתגלות האלוקיתיותר מפורשת וברורה בו, לכאורה, לעומת נצחון המכבים שהתנהל בדרכי הטבע. אמנם נצחון מעטים על הרבים הוא ודאי מאוד מיוחד, ומבליט את אמונתם הגדולה בה' ובתשועתו, ואת חכמתם ותושייתם של המכבים בזיהוי נקודות התורפה אצל האויב. אך נוכל למצוא דוגמאות נוספות בהיסטוריה שבהן מעטים נצחו את הרבים, והנס שבזה הוא פחות גלוי ומפורש.
אולם, המהר"ל בספרו "נר מצוה" כותב: "ועוד יש לומר, שעיקר מה שקבעו את ימי החנוכה, משום שהיו מנצחים את היוונים. אלא שלא היה נראה שהיה כאן נצחון ע"י נס שעשה ה' יתברך, לפיכך נעשה הנס ע"י נרות המנורה, כדי שידעו שהכל היה בנס מה' יתברך". מבואר בדבריו, שעיקר נס החנוכה הוא הנצחון במלחמה, ונס פך השמן נועד לחזק את התודעה והאמונה, שלא נטעה לחשוב שהנצחון היה רק בכוחם הטבעי ואומץ ליבם בלא יד ה'. נס פך השמן התרחש כדי שידעו שכל הנצחונות וההצלחות הצבאיות של המכבים היו בליווי השגחה אלוקית.
למדנו מכאן שהמהלך הנסתר והטבעי הוא העיקר, והנס הגלוי נועד לשרת ולפתח את ההבנה של המהלכים הטבעיים. כלומר הניסי הגלוי טפל לדרך הטבעית.
כאשר עם ישראל חזק באמונתו ויודע להבחין באופן ברור ביד ה' המלווה והפועלת בכל רגע של חיים, ובכל ארוע ולו הקטן ביותר, הן במישור הלאומי הכללי והן במישור הפרטי, אז הנס הגלוי נחשב לחסרון, ודרך הטבע היא המעולה והמשובחת.
חז"ל בטאו עניין זה בתפילת 'על הניסים', שם לא מופיע כלל העניין של נס פך השמן, אלא רק "רבת את ריבם... מסרת גבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים... ולעמך עשית תשועה גדולה... וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו".
מדוע מהלכים על-פי דרך הטבע מעולים ועיקריים, לעומת ניסים גלויים, שהם פחותים במעלתם?
הגמרא במסכת שבת (נ"ג, ב) מספרת עלאדם שנולד לו תינוק ואשתו נפטרה, ולא היה לו כסף לשלם למינקת שתניק את בנו. מכיוון שאדם זה היה צדיק גדול, נעשה לו נס ונעשו לו דדים כשל אשה והיניק את בנו. פלא פלאים! אולם, הגמרא ממשיכה ואומרת: "כמה גרוע אדם זה - שנשתנו לו סדרי בראשית". וכי יעלה על הדעת שחז"ל לא הכירו ולא התפעלו מגודל הנס?
אלא ודאי שחז"ל הוקירו מאד כל נס, ואף תקנו ברכה מיוחדת כהודאה לקב"ה על הנסים הגדולים. וודאי שאדם זה ברך בשמחה ובהתרגשות: "ברוך שעשה לי נס במקום הזה". אולם חז"ל באים להדריך אותנו שאחרי כל ההתפעלות וההתרגשות משינוי סדרי בראשית, עלינו לדעת שיש בזה חסרון. משום שסדרי בראשית וכל מערכת החוקים הטבעית של העולם הם פרי מחשבה אלוקית ו"מאד עמקו מחשבותיך", ובסוף כל התהליך של בריאת העולם, סדריו וחוקיו נאמר: "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד". ומכיוון שהקב"ה חפץ שהעולם יתפתח ויתרומם בדרך טבעית, ממילא הניסים, שפורצים את כל גדרי הטבע, יש בהם חסרון.
אמנם, נכון הדבר שגם לניסים הגלויים יש תפקיד בעולם. אולם, עיקר תפקידם הוא כשהעולם נמצא בחולשה אמונית ורחוק מרבש"ע. אז יש צורך בנס שמשנה את סדרי בראשית כדי להשיב לעם את אמונתו הודאית ברבש"ע. אולם כאשר עם ישראל חזק באמונתו ויודע להבחין באופן ברור ביד ה' המלווה והפועלת בכל רגע של חיים, ובכל ארוע ולו הקטן ביותר, הן במישור הלאומי הכללי והן במישור הפרטי, אז הנס הגלוי נחשב לחסרון, ודרך הטבע היא המעולה והמשובחת.
עלפי העקרון הזה נוכל להבין מדוע יש זמנים ודורות שבהם התרחשו ניסים גלויים. דורות אלו היו בתסבוכת אמונית והיו זקוקים לניסים כדי ליישר את אמונתם. דורות מעולים וחזקים לא נצרכו לניסים גלויים כי בכל צעד ושעל הבחינו ביד ה' הפועלת ומסייעת.
לפי דרכנו נבין יותר את דברי המהר"ל שבהם פתחנו, שעיקר נס חנוכה הוא על נצחון המכבים את היוונים בדרכים טבעיות ומתוחכמות, ונס השמן נועד לחזק את אותם חלשי הרוח שבאותו הדור שלא הבחינו בתשועת ה' במלחמות.
"...שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה". ישנו דמיון בין הניסים הנסתרים שבתוך המהלכים הטבעיים שהיו בימים ההם, ובין תהליך צמיחת גאולתנו בדורות הללו. מצד אחד כשמתבוננים באיזה מצב עלוב נמצאנו לפני כמאה שנים, ולאן הגענו היום - הרי שמיד מתעוררת בנו התפעלות עצומה (וחלק גדול מהצרות שלנו הן בבחינת "צרות של עשירים"). ומצד שני - כל התהליך נעשה בצורה כל-כך מורכבת ויד ה' מאד נסתרת וחבויה: "משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים".
כפי שנתבאר, העדר הניסים הגלויים בדורנו לא מבטא את פחיתותנו ושפלותנו. אדרבה, לגודל מעלת הדורות הללו אנו זוכים להנהגה שבדרך הטבע, משום שרבש"ע נותן אמון מלא בדורות אלו שיצליחו להבחין בידו הגדולה וזרועו הנטויה בתוך התהליכים הטבעיים. נתפלל כולנו שמתוך אורות החנוכה תתברר אמונתנו, ונתמלא בגבורת קודש כנגד הקמים עלינו, ואורות האמונה הברורה והוודאית של המכבים יתפשטו ויאירו ויגרשו את כל המחשכים והרעיונות המבולבלים שצצים בימים אלו, ואור חדש על ציון יאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו, אמן.
שני עניינים עומדים הם במרכז חג החנוכה:
א.נס פך השמן;
ב.נצחון המכבים על מלכות יוון.
השאלה שננסה לברר היא - מי מבין שני העניינים הללו יותר מכריע ויותר עקרי ביחס לשני, ומדוע.
בהשקפה ראשונה ניכר שנס פך השמן מעורר בנו התפעלות הרבה יותר גדולה, וההתגלות האלוקיתיותר מפורשת וברורה בו, לכאורה, לעומת נצחון המכבים שהתנהל בדרכי הטבע. אמנם נצחון מעטים על הרבים הוא ודאי מאוד מיוחד, ומבליט את אמונתם הגדולה בה' ובתשועתו, ואת חכמתם ותושייתם של המכבים בזיהוי נקודות התורפה אצל האויב. אך נוכל למצוא דוגמאות נוספות בהיסטוריה שבהן מעטים נצחו את הרבים, והנס שבזה הוא פחות גלוי ומפורש.
אולם, המהר"ל בספרו "נר מצוה" כותב: "ועוד יש לומר, שעיקר מה שקבעו את ימי החנוכה, משום שהיו מנצחים את היוונים. אלא שלא היה נראה שהיה כאן נצחון ע"י נס שעשה ה' יתברך, לפיכך נעשה הנס ע"י נרות המנורה, כדי שידעו שהכל היה בנס מה' יתברך". מבואר בדבריו, שעיקר נס החנוכה הוא הנצחון במלחמה, ונס פך השמן נועד לחזק את התודעה והאמונה, שלא נטעה לחשוב שהנצחון היה רק בכוחם הטבעי ואומץ ליבם בלא יד ה'. נס פך השמן התרחש כדי שידעו שכל הנצחונות וההצלחות הצבאיות של המכבים היו בליווי השגחה אלוקית.
למדנו מכאן שהמהלך הנסתר והטבעי הוא העיקר, והנס הגלוי נועד לשרת ולפתח את ההבנה של המהלכים הטבעיים. כלומר הניסי הגלוי טפל לדרך הטבעית.
כאשר עם ישראל חזק באמונתו ויודע להבחין באופן ברור ביד ה' המלווה והפועלת בכל רגע של חיים, ובכל ארוע ולו הקטן ביותר, הן במישור הלאומי הכללי והן במישור הפרטי, אז הנס הגלוי נחשב לחסרון, ודרך הטבע היא המעולה והמשובחת.
חז"ל בטאו עניין זה בתפילת 'על הניסים', שם לא מופיע כלל העניין של נס פך השמן, אלא רק "רבת את ריבם... מסרת גבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים... ולעמך עשית תשועה גדולה... וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו".
מדוע מהלכים על-פי דרך הטבע מעולים ועיקריים, לעומת ניסים גלויים, שהם פחותים במעלתם?
הגמרא במסכת שבת (נ"ג, ב) מספרת עלאדם שנולד לו תינוק ואשתו נפטרה, ולא היה לו כסף לשלם למינקת שתניק את בנו. מכיוון שאדם זה היה צדיק גדול, נעשה לו נס ונעשו לו דדים כשל אשה והיניק את בנו. פלא פלאים! אולם, הגמרא ממשיכה ואומרת: "כמה גרוע אדם זה - שנשתנו לו סדרי בראשית". וכי יעלה על הדעת שחז"ל לא הכירו ולא התפעלו מגודל הנס?
אלא ודאי שחז"ל הוקירו מאד כל נס, ואף תקנו ברכה מיוחדת כהודאה לקב"ה על הנסים הגדולים. וודאי שאדם זה ברך בשמחה ובהתרגשות: "ברוך שעשה לי נס במקום הזה". אולם חז"ל באים להדריך אותנו שאחרי כל ההתפעלות וההתרגשות משינוי סדרי בראשית, עלינו לדעת שיש בזה חסרון. משום שסדרי בראשית וכל מערכת החוקים הטבעית של העולם הם פרי מחשבה אלוקית ו"מאד עמקו מחשבותיך", ובסוף כל התהליך של בריאת העולם, סדריו וחוקיו נאמר: "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד". ומכיוון שהקב"ה חפץ שהעולם יתפתח ויתרומם בדרך טבעית, ממילא הניסים, שפורצים את כל גדרי הטבע, יש בהם חסרון.
אמנם, נכון הדבר שגם לניסים הגלויים יש תפקיד בעולם. אולם, עיקר תפקידם הוא כשהעולם נמצא בחולשה אמונית ורחוק מרבש"ע. אז יש צורך בנס שמשנה את סדרי בראשית כדי להשיב לעם את אמונתו הודאית ברבש"ע. אולם כאשר עם ישראל חזק באמונתו ויודע להבחין באופן ברור ביד ה' המלווה והפועלת בכל רגע של חיים, ובכל ארוע ולו הקטן ביותר, הן במישור הלאומי הכללי והן במישור הפרטי, אז הנס הגלוי נחשב לחסרון, ודרך הטבע היא המעולה והמשובחת.
עלפי העקרון הזה נוכל להבין מדוע יש זמנים ודורות שבהם התרחשו ניסים גלויים. דורות אלו היו בתסבוכת אמונית והיו זקוקים לניסים כדי ליישר את אמונתם. דורות מעולים וחזקים לא נצרכו לניסים גלויים כי בכל צעד ושעל הבחינו ביד ה' הפועלת ומסייעת.
לפי דרכנו נבין יותר את דברי המהר"ל שבהם פתחנו, שעיקר נס חנוכה הוא על נצחון המכבים את היוונים בדרכים טבעיות ומתוחכמות, ונס השמן נועד לחזק את אותם חלשי הרוח שבאותו הדור שלא הבחינו בתשועת ה' במלחמות.
"...שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה". ישנו דמיון בין הניסים הנסתרים שבתוך המהלכים הטבעיים שהיו בימים ההם, ובין תהליך צמיחת גאולתנו בדורות הללו. מצד אחד כשמתבוננים באיזה מצב עלוב נמצאנו לפני כמאה שנים, ולאן הגענו היום - הרי שמיד מתעוררת בנו התפעלות עצומה (וחלק גדול מהצרות שלנו הן בבחינת "צרות של עשירים"). ומצד שני - כל התהליך נעשה בצורה כל-כך מורכבת ויד ה' מאד נסתרת וחבויה: "משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים".
כפי שנתבאר, העדר הניסים הגלויים בדורנו לא מבטא את פחיתותנו ושפלותנו. אדרבה, לגודל מעלת הדורות הללו אנו זוכים להנהגה שבדרך הטבע, משום שרבש"ע נותן אמון מלא בדורות אלו שיצליחו להבחין בידו הגדולה וזרועו הנטויה בתוך התהליכים הטבעיים. נתפלל כולנו שמתוך אורות החנוכה תתברר אמונתנו, ונתמלא בגבורת קודש כנגד הקמים עלינו, ואורות האמונה הברורה והוודאית של המכבים יתפשטו ויאירו ויגרשו את כל המחשכים והרעיונות המבולבלים שצצים בימים אלו, ואור חדש על ציון יאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו, אמן.
