הרב חיים גנץ
חברים- אנחנו נמצאים בערב פסח, והזמן נקרא זמן חירותנו. אולי בכלל ניקח צעד אחד אחורה. חגי ישראל נקראים מועדים על שם התכונה של ההתוועדות. המועדים בישראל הם לא רק תזכורת לאירועים שהיו פעם, אלא התוועדות חיה עם רוח אלוקית, הקב"ה מאיר אותנו בכל זמן בתכונה המיוחדת שלו. לכל זמן יש את ההארה המיוחדת שלו, ואנחנו מתוועדים ונפגשים איתה. לכן אנחנו אומרים במועדים –" והשיאנו ד' את ברכת מועדיך",הכוונה שהקב"ה יתן לנו את היכולת לקלוט ולעכל את קדושת המועדים- זה "והשיאנו".יציאת מצרים היא אירוע חד פעמי שהיה אז, וזה נכון שהוא משפיע על העתיד שלנו, אבל מה קורה היום? מה ההתרחשות שקורית כתוצאה מיציאת מצרים ביום הזה?
מה שקורה בכל שנה זה שהקב"ה מאיר בנו את הנשמה המיוחדת שלנו, הקדושה המיוחדת של עם ישראל, שהיא זו שגרמה לנו אז באותם זמנים לצאת מעבדות לחירות.
מאחורי היציאה ממצרים, מאחורי היציאה מעבדות לחירות, יש את הזכאות לחירות, שהיא הקדושה הפנימית שהקב"ה החיל בתוכנו. כנען שהוא ארור, נפשו היא ארורה- עליו הפסוק אומר "ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו", הכוונה היא לא רק שהוא יהיה ארור בזה שעבד עבדים יהיה לאחיו, אלא שבגלל שנפשו ארורה לכן כבר נגזר עליו ש"עבד עבדים יהיה לאחיו"- זה מה שמתאים לנפשו המקוללת. עם ישראל זכאי לחירות בגלל הקדושה הפנימית שהקב"ה נטע בתוכנו. לכן, מה שקורה בכל שנה זה שהקב"ה מאיר בנו את הנשמה המיוחדת שלנו, הקדושה המיוחדת של עם ישראל, שהיא זו שגרמה לנו אז באותם זמנים לצאת מעבדות לחירות.
אנחנו נולדים מחדש, כלומר נפגשים מחדש עם אותה קדושה פנימית ישראלית, שהיא זו שמכוחה אנחנו יוצאים מעבדות לחירות. יכול להיות שאולי בכל השנה כולה אנחנו נשטפים בשטף הזמנים, בכל מיני אירועים ומחשבות שפוקדים אותנו, ושואלים את עצמנו: מי אנחנו? מהי הזהות הלאומית שלנו? אנחנו יוצאים מעבדות לחירות בעיקר ביכולת שלנו לרענן את עצמנו ולחשוב מחדש על התוכן העצמי שלנו, שהיא הקדושה האלוקית שהקב"ה יצר אותנו להיות לו לעם סגולה- ממלכת כהנים וגוי קדוש.
זוהי בעצם ההתרחשות של חג החירות, שהיא באה לידי ביטוי גם ביציאת מצרים, בחירות המעשית שיצאנו אליה. הדבר הזה גם בא לידי ביטוי בהגדה- עם ישראל הפך להיות שם "עם עצום ורב","עצום"- בכמות ו"רב"- הכוונה בתנועה של צמיחה. בעל ההגדה אומר, "צמח השדה נתתיך", התנועה של הצמיחה הפנימית בתוכנו זה בעצם ההתרחשות המרכזית שמכוחה עם ישראל אחר כך יצא מעבדות לחירות. בעזרת השם בלילה הזה שכולנו מכשירים את עצמנו על ידי המצוות הנוהגות בחג, נזכה כולנו להתרומם ולהתקדש בקדושה המיוחדת שהקב"ה מקדש אותנו בזמן הזה, ועל זה מברכים "שהחיינו וקיימנו והגיענו", לקדושה המיוחדת של הזמן הזה.
חברים- אנחנו נמצאים בערב פסח, והזמן נקרא זמן חירותנו. אולי בכלל ניקח צעד אחד אחורה. חגי ישראל נקראים מועדים על שם התכונה של ההתוועדות. המועדים בישראל הם לא רק תזכורת לאירועים שהיו פעם, אלא התוועדות חיה עם רוח אלוקית, הקב"ה מאיר אותנו בכל זמן בתכונה המיוחדת שלו. לכל זמן יש את ההארה המיוחדת שלו, ואנחנו מתוועדים ונפגשים איתה. לכן אנחנו אומרים במועדים –" והשיאנו ד' את ברכת מועדיך",הכוונה שהקב"ה יתן לנו את היכולת לקלוט ולעכל את קדושת המועדים- זה "והשיאנו".יציאת מצרים היא אירוע חד פעמי שהיה אז, וזה נכון שהוא משפיע על העתיד שלנו, אבל מה קורה היום? מה ההתרחשות שקורית כתוצאה מיציאת מצרים ביום הזה?
מה שקורה בכל שנה זה שהקב"ה מאיר בנו את הנשמה המיוחדת שלנו, הקדושה המיוחדת של עם ישראל, שהיא זו שגרמה לנו אז באותם זמנים לצאת מעבדות לחירות.
מאחורי היציאה ממצרים, מאחורי היציאה מעבדות לחירות, יש את הזכאות לחירות, שהיא הקדושה הפנימית שהקב"ה החיל בתוכנו. כנען שהוא ארור, נפשו היא ארורה- עליו הפסוק אומר "ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו", הכוונה היא לא רק שהוא יהיה ארור בזה שעבד עבדים יהיה לאחיו, אלא שבגלל שנפשו ארורה לכן כבר נגזר עליו ש"עבד עבדים יהיה לאחיו"- זה מה שמתאים לנפשו המקוללת. עם ישראל זכאי לחירות בגלל הקדושה הפנימית שהקב"ה נטע בתוכנו. לכן, מה שקורה בכל שנה זה שהקב"ה מאיר בנו את הנשמה המיוחדת שלנו, הקדושה המיוחדת של עם ישראל, שהיא זו שגרמה לנו אז באותם זמנים לצאת מעבדות לחירות.
אנחנו נולדים מחדש, כלומר נפגשים מחדש עם אותה קדושה פנימית ישראלית, שהיא זו שמכוחה אנחנו יוצאים מעבדות לחירות. יכול להיות שאולי בכל השנה כולה אנחנו נשטפים בשטף הזמנים, בכל מיני אירועים ומחשבות שפוקדים אותנו, ושואלים את עצמנו: מי אנחנו? מהי הזהות הלאומית שלנו? אנחנו יוצאים מעבדות לחירות בעיקר ביכולת שלנו לרענן את עצמנו ולחשוב מחדש על התוכן העצמי שלנו, שהיא הקדושה האלוקית שהקב"ה יצר אותנו להיות לו לעם סגולה- ממלכת כהנים וגוי קדוש.
זוהי בעצם ההתרחשות של חג החירות, שהיא באה לידי ביטוי גם ביציאת מצרים, בחירות המעשית שיצאנו אליה. הדבר הזה גם בא לידי ביטוי בהגדה- עם ישראל הפך להיות שם "עם עצום ורב","עצום"- בכמות ו"רב"- הכוונה בתנועה של צמיחה. בעל ההגדה אומר, "צמח השדה נתתיך", התנועה של הצמיחה הפנימית בתוכנו זה בעצם ההתרחשות המרכזית שמכוחה עם ישראל אחר כך יצא מעבדות לחירות. בעזרת השם בלילה הזה שכולנו מכשירים את עצמנו על ידי המצוות הנוהגות בחג, נזכה כולנו להתרומם ולהתקדש בקדושה המיוחדת שהקב"ה מקדש אותנו בזמן הזה, ועל זה מברכים "שהחיינו וקיימנו והגיענו", לקדושה המיוחדת של הזמן הזה.