הרב חיים גנץ
פרשת בהר | עץ חיים היא למחזיקים בה
פרשת בהר עוסקת בקניינים- קנייני קרקע וקנייני מטלטלין, וכהמשך לזה גם בהתנהלות הכלכלית של תמיכה בעניים. מצוות הצדקה מופיעה כמה פעמים בתורה, ואחד מהם כאן, "כי ימוך אחיך"- "והחזקת בו".
במצוות פאה התורה השאירה פינה כזו בה העני נכנס בלי רשותו של בעל הבית, והוא עושה כבתוך שלו. מסביר הרב זצ"ל ב'עין איה' בתחילת מסכת פאה, שהסיבה לכך היא שהתורה רוצה לומר לאדם, שמה שהוא נותן לעני זה בעצם כמו תשלום על מה שהעני נותן לו,בזה שהעני מחזק את הצד המוסרי שלו
התורה מתבטאת בסגנון של "והחזקת בו", ולא "החזקת אותו".כפי שהפסוק אומר לגבי החזקת התורה- "עץ חיים היא למחזיקים בה", לא כתוב 'למחזיקים אותה', אלא 'למחזיקים בה'. 'להחזיק את', הכוונה שהיא שהדבר שאותו אתה מחזיק צריך אותך שתחזיק אותו. 'להחזיק ב', הכוונה היא כמו שכשאתה רוצה לייצב את עצמך, אתה מחזיק בעץ. אומרת התורה, שכשאדם מחזיק על ידי תרומה כספית לומדי תורה, למרות שהוא לכאורה מחזיק את התורה, בעצם האדם מחזיק את עצמו בתורה. "עץ חיים היא למחזיקים בה"-למחזיקים את עצמם בה, כי יותר ממה שאתה פועל על התורה בזה שאתה מחזיק אותה, התורה מחזיקה אותך.
גם העני- בזה שאתה עוזר לו לקיומו הפיזי, העני עוזר לך ומחזיק אותך בקיומך המוסרי והרוחני. לכן, כשאתה נותן לו, אתה מחזיק את עצמך בו. כך מסביר הרב זצ"ל לגבי מצוות פאה. בדרך כלל, במתנות עניים, או מתנות כהונה, הנותן התורם מחליט למי הוא נותן. במצוות פאה התורה השאירה פינה כזו בה העני נכנס בלי רשותו של בעל הבית, והוא עושה כבתוך שלו. מסביר הרב זצ"ל ב'עין איה' בתחילת מסכת פאה, שהסיבה לכך היא שהתורה רוצה לומר לאדם, שמה שהוא נותן לעני זה בעצם כמו תשלום על מה שהעני נותן לו,בזה שהעני מחזק את הצד המוסרי שלו.
לכן העני מסתובב בשדה שלך כמו בעל בית שמקבל תמורה למה שהוא נותן. הפינה הזו של מתנות עניים שבה האדם לא בוחר למי לתת, בעצם מלמדת אותנו שהאדם הוא גם מקבל, וממילא משלם עבור הדבר שהוא מקבל. הוא נותן לעני החזקה פיזית, אבל הוא מקבל ממנו החזקה מוסרית ורוחנית, וזה דבר ששווה יותר.
על הבסיס הזה, מהזווית הזו מתייחסים לכל ההתעסקות הכלכלית, לא רק למצוות הצדקה, אלא הכסף בכלל. כשאדם עושה מסחר, או כל דבר אחר, הוא צריך את הציור בראש, שבעצם הכסף נולד כדי להחזיק את עצמו לא רק בקיומו הפיזי, אלא גם בקיומו המוסרי על ידי זה שהוא ישתמש בכסף למטרות שחשובות לקב"ה.
פרשת בהר עוסקת בקניינים- קנייני קרקע וקנייני מטלטלין, וכהמשך לזה גם בהתנהלות הכלכלית של תמיכה בעניים. מצוות הצדקה מופיעה כמה פעמים בתורה, ואחד מהם כאן, "כי ימוך אחיך"- "והחזקת בו".
במצוות פאה התורה השאירה פינה כזו בה העני נכנס בלי רשותו של בעל הבית, והוא עושה כבתוך שלו. מסביר הרב זצ"ל ב'עין איה' בתחילת מסכת פאה, שהסיבה לכך היא שהתורה רוצה לומר לאדם, שמה שהוא נותן לעני זה בעצם כמו תשלום על מה שהעני נותן לו,בזה שהעני מחזק את הצד המוסרי שלו
התורה מתבטאת בסגנון של "והחזקת בו", ולא "החזקת אותו".כפי שהפסוק אומר לגבי החזקת התורה- "עץ חיים היא למחזיקים בה", לא כתוב 'למחזיקים אותה', אלא 'למחזיקים בה'. 'להחזיק את', הכוונה שהיא שהדבר שאותו אתה מחזיק צריך אותך שתחזיק אותו. 'להחזיק ב', הכוונה היא כמו שכשאתה רוצה לייצב את עצמך, אתה מחזיק בעץ. אומרת התורה, שכשאדם מחזיק על ידי תרומה כספית לומדי תורה, למרות שהוא לכאורה מחזיק את התורה, בעצם האדם מחזיק את עצמו בתורה. "עץ חיים היא למחזיקים בה"-למחזיקים את עצמם בה, כי יותר ממה שאתה פועל על התורה בזה שאתה מחזיק אותה, התורה מחזיקה אותך.
גם העני- בזה שאתה עוזר לו לקיומו הפיזי, העני עוזר לך ומחזיק אותך בקיומך המוסרי והרוחני. לכן, כשאתה נותן לו, אתה מחזיק את עצמך בו. כך מסביר הרב זצ"ל לגבי מצוות פאה. בדרך כלל, במתנות עניים, או מתנות כהונה, הנותן התורם מחליט למי הוא נותן. במצוות פאה התורה השאירה פינה כזו בה העני נכנס בלי רשותו של בעל הבית, והוא עושה כבתוך שלו. מסביר הרב זצ"ל ב'עין איה' בתחילת מסכת פאה, שהסיבה לכך היא שהתורה רוצה לומר לאדם, שמה שהוא נותן לעני זה בעצם כמו תשלום על מה שהעני נותן לו,בזה שהעני מחזק את הצד המוסרי שלו.
לכן העני מסתובב בשדה שלך כמו בעל בית שמקבל תמורה למה שהוא נותן. הפינה הזו של מתנות עניים שבה האדם לא בוחר למי לתת, בעצם מלמדת אותנו שהאדם הוא גם מקבל, וממילא משלם עבור הדבר שהוא מקבל. הוא נותן לעני החזקה פיזית, אבל הוא מקבל ממנו החזקה מוסרית ורוחנית, וזה דבר ששווה יותר.
על הבסיס הזה, מהזווית הזו מתייחסים לכל ההתעסקות הכלכלית, לא רק למצוות הצדקה, אלא הכסף בכלל. כשאדם עושה מסחר, או כל דבר אחר, הוא צריך את הציור בראש, שבעצם הכסף נולד כדי להחזיק את עצמו לא רק בקיומו הפיזי, אלא גם בקיומו המוסרי על ידי זה שהוא ישתמש בכסף למטרות שחשובות לקב"ה.
