הרב יאיר צור
בס"דכ אדר תש"פ
ד'כוסות
נברראת עניין ד' כוסות דרך שאלת היחס בין הכוסות עצמן(ארבע מצוות או מצווה אחת) וביןהכוסות להגדה ושאר מצוות ליל הסדר; תן דעתך לשאלות הבאות:
עםהארץ שלא יודע לקרוא ואין מי שיקריא לו את ההגדה, כיצד ינהג בארבע כוסות?
אדםשלא היה לו יין, קרא את ההגדה ולאחר שסיים הגיע לידיו יין, האם ישתה ד' כוסות?
אדםשיש לו יין רק לשלוש כוסות, מה יעשה?
האםצריך לברך בורא פרי הגפן על כל אחת מהכוסות? מה הצד לומר שכן ומה הצד שלא? כיצדנוהגים למעשה?
בכלאחד מהמקורות בגמרא תן דעתך לשאלה האם שתיית ארבע כוסות היא מצווה בפני עצמה אושהיא נסמכת אל חלק אחר בליל הסדר.
משנהצט ע"ב. רש"י\רשב"ם
קיבע"א ואפילו מן התמחוי – פרסומי ניסא
תוד"הלא יפחתו לו מארבע כוסות(השני)
קחע"ב א"ר יהודה – ידי ארבע כוסות לא יצא
קטע"ב ולא יפחתו לו – כל חד וחד מצוה באנפי נפשה הוא. בדגש על תשובת רבינא
קיזע"ב משנה – נעביד ביה מצוה
חידושיהגרי"ז חמץ ומצה ז,ט
מהר"לגבורות ה' פרק מח ד"ה ולא יפחתו
ביתיוסף סימן תפג ד"ה כתוב באורחות חיים
בענייןברכת בורא פרי הגפן: דברי הרי"ף על הסוגיא בדף קט. רמב"ם חמץ ומצה פרק זט-י
רא"שסימן כד
מהר"לגבורות ה' פרק מט
רמב"םהלכות חנוכה פ"ד הל' יב. מגיד משנה שם
דף צט ע"ב משנה
ערב פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב ולאיפחתו לו מארבע כוסות של יין ואפילו מן התמחוי:
רש"י ד"ה ארבע כוסות: כנגד ארבעה לשוני גאולה האמורים בגלותמצרים והוצאתי אתכם והצלתי אתכם וגאלתי אתכם ולקחתי אתכם בפרשת וארא
קח ע"ב
א"ר יהודה אמר שמואל ארבעה כוסות הללו צריך שיהא בהן כדי מזיגת כוס יפה שתאןחי יצא שתאן בבת אחת יצא השקה מהן לבניו ולבני ביתו יצא שתאן חי יצא אמר רבא ידייין יצא ידי חירות לא יצא שתאן בבת אחת רב אמר ידי יין יצא ידי ארבעה כוסות לא יצא
קט ע"ב
ולא יפחתו לו מארבעה: היכי מתקני רבנן מידי דאתי בה לידי סכנה והתניא לא יאכל אדםתרי ולא ישתה תרי ולא יקנח תרי ולא יעשה צרכיו תרי אמר רב נחמן אמר קרא (שמות יב)ליל שמורים ליל המשומר ובא מן המזיקין רבא אמר כוס של ברכה מצטרף לטובה ואינומצטרף לרעה רבינא אמר ארבעה כסי תקינו רבנן דרך חירות כל חד וחד מצוה באפי נפשה הוא
קיב ע"א
ואפילו מן התמחוי וכו': פשיטא לא נצרכא אלאאפילו לר"ע דאמר עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות הכא משום פרסומי ניסא
דף קיז ע"ב משנה
מזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו רביעי גומרעליו את הלל ואומר עליו ברכת השיר בין הכוסות הללו אם רוצה לשתות ישתה בין שלישילרביעי לא ישתה: גמרא: א"לרב חנן לרבא ש"מ ברכת המזון טעונה כוס א"ל ארבע כסי תיקנו רבנן דרךחירות כל חד וחד נעביד ביה מצוה:
תוספות מסכת פסחים דף צט עמוד ב
לא יפחתו לו מארבע כוסות - מתוך הלשון משמע קצת שאין נותנין לבניו ולבני ביתו כיאם לעצמו והוא מוציא את כולם בשלו וסברא הוא דמאי שנא ארבע כוסות מקידוש דכל השנהשאחד מוציא את כולם ומיהו גם בקידוש שמא היה לכל אחד כוס כדמשמע לקמן (דף קו.) גביחזיה לההוא סבא דגחין ושתי אבל בפרק בכל מערבין (עירובין דף מ:) גבי זמן משמע קצתשלא היה לכל אחד כוסו ועוד דאמר בגמרא (לקמן דף קח:) השקה מהן לבניו ולבני ביתויצא והוא דשתה רובא דכסא משמע דהם יצאו בשמיעה דהא בעינן רובא דכסא ועוד דמשמעדלכתחלה אין רגילות להשקותם מיהו יש לדחות בשיש להם כוס לעצמם אי נמי בבניו ובניביתו קטנים מיירי שלא הגיעו לחינוך ואין אשתו בכלל ומיהו בגמרא משמע שצריך כל אחדארבע כוסות דקתני (שם) הכל חייבין בארבע כוסות אחד נשים ואחד תינוקות אמר רבייהודה מה תועלת לתינוקות ביין משמע דלתנא קמא צריך כוס אף לתינוקות ויש לדחותדחייבין לשמוע ברכת ארבע כוסות קאמר ומשום חינוך ונראה להחמיר ולהצריך ארבע כוסותלכל אחד והמחמיר צריך ליזהר שלא יהא כוסם פגום דאמר בגמרא (לקמן ד' קה:) טעמופגמו.
גבורות ה' פרק מח
ולא יפחתו לו מארבע כוסות. פי' שתקנו ארבע כוסות דרך חירות והטעם יתבאר למה ארבעלא פחות ולא יותר. ופירשו התוספות דמתוך הלשון משמע דאין צריך ארבע כוסות כי אםלבעל הבית והוא מוציא את כלם... ולא הבנתי דבר זה דלא שייך שיהיה מוציא את אחריםבד' כוסות, דמאי שנא ממצה ומרור דכמו שאין יכול האחד להוציא את האחר במצה ובמרורכך אינו יכול להוציא בד' כוסות דמצוה דרמיא עליה הוא. ומה שהביא ראיה מן קדוש שלכל השנה התם עיקר מלתא לאו הכוס הוא אלא עיקר מילתא הוא הקדוש אלא שאין מקדשין אלאעל הכוס וכיון ששתה בעל הבית שפיר דמי, אבל הכא עיקר מלתא הוא הכוס ולא הקדוש רק שתקנושכל אחד ואחד מן הכוסות יעשה עליו מצוה אבל הכוס הוא עיקר ולא שייך בזה שהוא מוציאאחר:
בית יוסף סימןתפג
כתוב בארחות חיים (סדר ליל פסח סי' ז) בשם הרא"ה מי שעושה סדרו על הפת אינומברך לא גאלנו ולא יהללוך כי שתיהן ברכות של כוס עכ"ל:
רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ד הלכה יב
מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיףבשבח האל והודיה לו על הנסים שעשה לנו, אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל אומוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק.
מגיד משנה הלכות מגילה וחנוכה פרק ד [יב]
מצות חנוכה וכו'. שם (דף כ"ג:) אמר רב הונא הרגיל בנר חנוכה הויין לו בניםת"ח: ומ"ש רבינו אפילו אין לו מה יאכל וכו'. נראה שלמדו ממה שנתבאר פ'ז' מהלכות חמץ ומצה שאפילו עני שבישראל לא יפחות מד' כוסות והטעם משום פרסומי ניסא
רי"ף
אמרו רבוותא הואיל כל חד וחד מצוה באנפי נפשיה מברכין בורא פרי הגפן אכל כסא וכסא,ומסתייע להך סברא מהא דתנן שחט מאה חיות במקום אחד כסוי אחד לכולם מאה עופות במקוםאחד כסוי אחד לכולם רבי יהודה אמר שחט חיה יכסה ואחר כך ישחוט עוף, ואמר עליו רבייוחנן מודה רבי יהודה לענין ברכה שאין מברך אלא ברכה אחת, אמר ליה רבינא לרב אחאמאי שנא מרב ברונא ורב חננאל תלמידי דרב דהוו יתבי בסעודה וקאי עלייהו רב ייבא סבאואמרו ליה הב לן ונברך והדר אמרו ליה הב לן ונשתה אמר להו רב ייבא סבא הכי אמר רבכיון דאמריתו הב לן ונברך אתסר לכו למשתי חמרא ואהדר ליה הכי השתא התם משתי וברוכיבהדדי לא אפשר הכא אפשר דשחט בחד ידא ומכסה בחדא, שמעינן מהכא דלברכת המזון כיוןדלא אפשר למשתי ולברוכי בהדדי צריך לחזור ולברך בורא פרי הגפן הכי נמי כיון דלאאפשר למקרי ולברוכי בהדדי צריך לחזור ולברך בתר דגמר הגדה ובתר דגמר הלילא וסבראמעליא היא זאת
רא"ש סימן כד
לא נראין דבריו דאין המצוה מזקקת ברכה דחזינן דרב אשי סובר דלא מברך רק אכסא קמאולא אכוס של ברכת המזון אף על גב דברכת המזון טעון כוס, ושמעינן מזה דאין המצוהמזקקת אותו לברכה כל זמן דליכא היסח הדעת, ואף על גב דלית הלכתא כוותיה דרב אשיהיינו מטעמא אחרינא דברכת המזון הוי הפסק והסח הדעת אבל אי לא הוי ברכת המזון הפסקלא היה מברך אברכת המזון אף על גב דברכת המזון טעונה כוס, והכי נמי אף על גב דהםשתי מצות ואינם מעכבות זו את זו מברך ברכה אחת על שתיהן ולא אמרינן כיון דכל חדוחד מצוה באנפי נפשיה מברך על כל חד וחד.
בס"דכ אדר תש"פ
ד'כוסות
נברראת עניין ד' כוסות דרך שאלת היחס בין הכוסות עצמן(ארבע מצוות או מצווה אחת) וביןהכוסות להגדה ושאר מצוות ליל הסדר; תן דעתך לשאלות הבאות:
עםהארץ שלא יודע לקרוא ואין מי שיקריא לו את ההגדה, כיצד ינהג בארבע כוסות?
אדםשלא היה לו יין, קרא את ההגדה ולאחר שסיים הגיע לידיו יין, האם ישתה ד' כוסות?
אדםשיש לו יין רק לשלוש כוסות, מה יעשה?
האםצריך לברך בורא פרי הגפן על כל אחת מהכוסות? מה הצד לומר שכן ומה הצד שלא? כיצדנוהגים למעשה?
בכלאחד מהמקורות בגמרא תן דעתך לשאלה האם שתיית ארבע כוסות היא מצווה בפני עצמה אושהיא נסמכת אל חלק אחר בליל הסדר.
משנהצט ע"ב. רש"י\רשב"ם
קיבע"א ואפילו מן התמחוי – פרסומי ניסא
תוד"הלא יפחתו לו מארבע כוסות(השני)
קחע"ב א"ר יהודה – ידי ארבע כוסות לא יצא
קטע"ב ולא יפחתו לו – כל חד וחד מצוה באנפי נפשה הוא. בדגש על תשובת רבינא
קיזע"ב משנה – נעביד ביה מצוה
חידושיהגרי"ז חמץ ומצה ז,ט
מהר"לגבורות ה' פרק מח ד"ה ולא יפחתו
ביתיוסף סימן תפג ד"ה כתוב באורחות חיים
בענייןברכת בורא פרי הגפן: דברי הרי"ף על הסוגיא בדף קט. רמב"ם חמץ ומצה פרק זט-י
רא"שסימן כד
מהר"לגבורות ה' פרק מט
רמב"םהלכות חנוכה פ"ד הל' יב. מגיד משנה שם
דף צט ע"ב משנה
ערב פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב ולאיפחתו לו מארבע כוסות של יין ואפילו מן התמחוי:
רש"י ד"ה ארבע כוסות: כנגד ארבעה לשוני גאולה האמורים בגלותמצרים והוצאתי אתכם והצלתי אתכם וגאלתי אתכם ולקחתי אתכם בפרשת וארא
קח ע"ב
א"ר יהודה אמר שמואל ארבעה כוסות הללו צריך שיהא בהן כדי מזיגת כוס יפה שתאןחי יצא שתאן בבת אחת יצא השקה מהן לבניו ולבני ביתו יצא שתאן חי יצא אמר רבא ידייין יצא ידי חירות לא יצא שתאן בבת אחת רב אמר ידי יין יצא ידי ארבעה כוסות לא יצא
קט ע"ב
ולא יפחתו לו מארבעה: היכי מתקני רבנן מידי דאתי בה לידי סכנה והתניא לא יאכל אדםתרי ולא ישתה תרי ולא יקנח תרי ולא יעשה צרכיו תרי אמר רב נחמן אמר קרא (שמות יב)ליל שמורים ליל המשומר ובא מן המזיקין רבא אמר כוס של ברכה מצטרף לטובה ואינומצטרף לרעה רבינא אמר ארבעה כסי תקינו רבנן דרך חירות כל חד וחד מצוה באפי נפשה הוא
קיב ע"א
ואפילו מן התמחוי וכו': פשיטא לא נצרכא אלאאפילו לר"ע דאמר עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות הכא משום פרסומי ניסא
דף קיז ע"ב משנה
מזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו רביעי גומרעליו את הלל ואומר עליו ברכת השיר בין הכוסות הללו אם רוצה לשתות ישתה בין שלישילרביעי לא ישתה: גמרא: א"לרב חנן לרבא ש"מ ברכת המזון טעונה כוס א"ל ארבע כסי תיקנו רבנן דרךחירות כל חד וחד נעביד ביה מצוה:
תוספות מסכת פסחים דף צט עמוד ב
לא יפחתו לו מארבע כוסות - מתוך הלשון משמע קצת שאין נותנין לבניו ולבני ביתו כיאם לעצמו והוא מוציא את כולם בשלו וסברא הוא דמאי שנא ארבע כוסות מקידוש דכל השנהשאחד מוציא את כולם ומיהו גם בקידוש שמא היה לכל אחד כוס כדמשמע לקמן (דף קו.) גביחזיה לההוא סבא דגחין ושתי אבל בפרק בכל מערבין (עירובין דף מ:) גבי זמן משמע קצתשלא היה לכל אחד כוסו ועוד דאמר בגמרא (לקמן דף קח:) השקה מהן לבניו ולבני ביתויצא והוא דשתה רובא דכסא משמע דהם יצאו בשמיעה דהא בעינן רובא דכסא ועוד דמשמעדלכתחלה אין רגילות להשקותם מיהו יש לדחות בשיש להם כוס לעצמם אי נמי בבניו ובניביתו קטנים מיירי שלא הגיעו לחינוך ואין אשתו בכלל ומיהו בגמרא משמע שצריך כל אחדארבע כוסות דקתני (שם) הכל חייבין בארבע כוסות אחד נשים ואחד תינוקות אמר רבייהודה מה תועלת לתינוקות ביין משמע דלתנא קמא צריך כוס אף לתינוקות ויש לדחותדחייבין לשמוע ברכת ארבע כוסות קאמר ומשום חינוך ונראה להחמיר ולהצריך ארבע כוסותלכל אחד והמחמיר צריך ליזהר שלא יהא כוסם פגום דאמר בגמרא (לקמן ד' קה:) טעמופגמו.
גבורות ה' פרק מח
ולא יפחתו לו מארבע כוסות. פי' שתקנו ארבע כוסות דרך חירות והטעם יתבאר למה ארבעלא פחות ולא יותר. ופירשו התוספות דמתוך הלשון משמע דאין צריך ארבע כוסות כי אםלבעל הבית והוא מוציא את כלם... ולא הבנתי דבר זה דלא שייך שיהיה מוציא את אחריםבד' כוסות, דמאי שנא ממצה ומרור דכמו שאין יכול האחד להוציא את האחר במצה ובמרורכך אינו יכול להוציא בד' כוסות דמצוה דרמיא עליה הוא. ומה שהביא ראיה מן קדוש שלכל השנה התם עיקר מלתא לאו הכוס הוא אלא עיקר מילתא הוא הקדוש אלא שאין מקדשין אלאעל הכוס וכיון ששתה בעל הבית שפיר דמי, אבל הכא עיקר מלתא הוא הכוס ולא הקדוש רק שתקנושכל אחד ואחד מן הכוסות יעשה עליו מצוה אבל הכוס הוא עיקר ולא שייך בזה שהוא מוציאאחר:
בית יוסף סימןתפג
כתוב בארחות חיים (סדר ליל פסח סי' ז) בשם הרא"ה מי שעושה סדרו על הפת אינומברך לא גאלנו ולא יהללוך כי שתיהן ברכות של כוס עכ"ל:
רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ד הלכה יב
מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיףבשבח האל והודיה לו על הנסים שעשה לנו, אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל אומוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק.
מגיד משנה הלכות מגילה וחנוכה פרק ד [יב]
מצות חנוכה וכו'. שם (דף כ"ג:) אמר רב הונא הרגיל בנר חנוכה הויין לו בניםת"ח: ומ"ש רבינו אפילו אין לו מה יאכל וכו'. נראה שלמדו ממה שנתבאר פ'ז' מהלכות חמץ ומצה שאפילו עני שבישראל לא יפחות מד' כוסות והטעם משום פרסומי ניסא
רי"ף
אמרו רבוותא הואיל כל חד וחד מצוה באנפי נפשיה מברכין בורא פרי הגפן אכל כסא וכסא,ומסתייע להך סברא מהא דתנן שחט מאה חיות במקום אחד כסוי אחד לכולם מאה עופות במקוםאחד כסוי אחד לכולם רבי יהודה אמר שחט חיה יכסה ואחר כך ישחוט עוף, ואמר עליו רבייוחנן מודה רבי יהודה לענין ברכה שאין מברך אלא ברכה אחת, אמר ליה רבינא לרב אחאמאי שנא מרב ברונא ורב חננאל תלמידי דרב דהוו יתבי בסעודה וקאי עלייהו רב ייבא סבאואמרו ליה הב לן ונברך והדר אמרו ליה הב לן ונשתה אמר להו רב ייבא סבא הכי אמר רבכיון דאמריתו הב לן ונברך אתסר לכו למשתי חמרא ואהדר ליה הכי השתא התם משתי וברוכיבהדדי לא אפשר הכא אפשר דשחט בחד ידא ומכסה בחדא, שמעינן מהכא דלברכת המזון כיוןדלא אפשר למשתי ולברוכי בהדדי צריך לחזור ולברך בורא פרי הגפן הכי נמי כיון דלאאפשר למקרי ולברוכי בהדדי צריך לחזור ולברך בתר דגמר הגדה ובתר דגמר הלילא וסבראמעליא היא זאת
רא"ש סימן כד
לא נראין דבריו דאין המצוה מזקקת ברכה דחזינן דרב אשי סובר דלא מברך רק אכסא קמאולא אכוס של ברכת המזון אף על גב דברכת המזון טעון כוס, ושמעינן מזה דאין המצוהמזקקת אותו לברכה כל זמן דליכא היסח הדעת, ואף על גב דלית הלכתא כוותיה דרב אשיהיינו מטעמא אחרינא דברכת המזון הוי הפסק והסח הדעת אבל אי לא הוי ברכת המזון הפסקלא היה מברך אברכת המזון אף על גב דברכת המזון טעונה כוס, והכי נמי אף על גב דהםשתי מצות ואינם מעכבות זו את זו מברך ברכה אחת על שתיהן ולא אמרינן כיון דכל חדוחד מצוה באנפי נפשיה מברך על כל חד וחד.
