הרב יורם מושקוביץ
לע"נ חברנו אריאל בן יהודה דרסינובר ז"ל
'אחוז בכיסא כבודי' מלמד אותנו על מדריגת עם ישראל שמקבלים את התורה- הם שייכים למדריגת כיסא הכבוד. בזה אנחנו עולים על המלאכים, שהם רק סובבים את כסא הכבוד
אנחנו בערב חג השבועות, ואני רוצה לדבר על שני מדרשים מפורסמים- אחד מביאה הגמרא בשבת ואחד מדברי חז"ל. הנושא הוא עליית משה למרום והמלאכים.
אומרת הגמרא :
"בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מה לילוד אשה בינינו אמר להן לקבל תורה בא אמרו לפניו חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם (תהלים ח, ה) מהאנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים"
(תלמוד בבלי מסכת שבת דף פח)
אומרים לו המלאכים: אנחנו נקיים את מה שאתה מצווה, אנחנו עושים ציוויך. איך אתה נותן את התורה לבשר ודם שספק אם יקיימו אותה? ממשיכה הגמרא:
"אמר לו הקב"ה למשה החזיר להן תשובה. אמר לפניו רבש"ע מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם. אמר לו אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה"
אין לנו פנאי להעמיק עכשיו בכל המהלך, אך נראה שעיקר התשובה זה 'אחוז בכיסא כבודי'. 'אחוז בכיסא כבודי' מלמד אותנו על מדריגת עם ישראל שמקבלים את התורה- הם שייכים למדריגת כיסא הכבוד. בזה אנחנו עולים על המלאכים, שהם רק סובבים את כסא הכבוד. אע"פ, שבפועל אנחנו בארץ. בפועל לא תמיד אנחנו מקיימים, בפועל יש פשלות, אבל בסופו של דבר התורה ניתנה לנו כי אנחנו שייכים אל כיסא הכבוד, ושייכותנו לכסא הכבוד היא עצם מדרגתנו שמקנה לנו את התורה. ויותר מזה אפשר לומר- היא עצם מדריגתנו שבגללה אנחנו בארץ, אבל זו נקודה שאי אפשר להתעכב בה עכשיו. עיקר התשובה היא שהשייכות שלנו לתורה היא היותנו חקוקים מתחת לכיסא הכבוד.
למרות שדברי התורה הם רחוקים וגזירות, עומקם הוא המוסריות, ומטרתם הוא להביא את העולם לטוב ולמוסר שלו
יש מדרש שני שדומה לו:
"באותה שעה בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה עשה בו הקדוש ברוך הוא קלסטירין של פניו של משה דומה לאברהם, אמר להם הקדוש ברוך הוא אי אתם מתביישין הימנו לא זהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו"(מדרש שמות רבה על פרשת יתרו)
וכך המלאכים שותקים. המדרש תמוה. מה הכוונה ש'צר קלסתר פניו'? ומה הקשר לאברהם אבינו?מסביר הרב זצ"ל שכאן יש שאלה נוספת, דיון נוסף בינו לבין המלאכים.
הדיון הראשון הוא 'מה לילוד אישה'- שהוא בשר ודם, שייכות לתורה שהיא עליונה? את התשובה לכך כבר ענינו: הוא שייך לכיסא הכבוד. אמנם הוא בשר ודם אבל הוא שייך לכיסא הכבוד.
אבל יש דיון שני- איך התורה תשנה את המציאות? כיצד התורה תחולל טוב על המציאות? כיצד היא תבנה את המוסריות של המציאות? האם התורה באמת שייכת אל המציאות או למציאות עליונה?
על זה הוא צר את קלסתר פניו של אברהם אבינו. להראות, שכמו שאברהם אבינו מידותיו עשו חסד וטוב עם העולם וברור כיצד הם תיקנו את העולם, באותה צורה לעתיד לבוא יתגלה איך כל מצווה ומצווה באה לתקן את המוסריות העליונה של העולם, ומעמידה את העולם במוסריות העמוקה שלו. זו הכוונה 'צר קלסתר פניו'. השאלה השנייה אחרי 'מה לילוד אישה בינינו', היא איך התורה תשפיע טוב ומוסריות לעולם. למרות שדברי התורה הם רחוקים וגזירות, עומקם הוא המוסריות, ומטרתם הוא להביא את העולם לטוב ולמוסר שלו. יהי רצון שנזכה להיות תחת כיסא הכבוד, לקבל את התורה וגם לשכלל את העולם למוסריות האמיתית שלו.
לע"נ חברנו אריאל בן יהודה דרסינובר ז"ל
'אחוז בכיסא כבודי' מלמד אותנו על מדריגת עם ישראל שמקבלים את התורה- הם שייכים למדריגת כיסא הכבוד. בזה אנחנו עולים על המלאכים, שהם רק סובבים את כסא הכבוד
אנחנו בערב חג השבועות, ואני רוצה לדבר על שני מדרשים מפורסמים- אחד מביאה הגמרא בשבת ואחד מדברי חז"ל. הנושא הוא עליית משה למרום והמלאכים.
אומרת הגמרא :
"בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מה לילוד אשה בינינו אמר להן לקבל תורה בא אמרו לפניו חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם (תהלים ח, ה) מהאנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים"
(תלמוד בבלי מסכת שבת דף פח)
אומרים לו המלאכים: אנחנו נקיים את מה שאתה מצווה, אנחנו עושים ציוויך. איך אתה נותן את התורה לבשר ודם שספק אם יקיימו אותה? ממשיכה הגמרא:
"אמר לו הקב"ה למשה החזיר להן תשובה. אמר לפניו רבש"ע מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם. אמר לו אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה"
אין לנו פנאי להעמיק עכשיו בכל המהלך, אך נראה שעיקר התשובה זה 'אחוז בכיסא כבודי'. 'אחוז בכיסא כבודי' מלמד אותנו על מדריגת עם ישראל שמקבלים את התורה- הם שייכים למדריגת כיסא הכבוד. בזה אנחנו עולים על המלאכים, שהם רק סובבים את כסא הכבוד. אע"פ, שבפועל אנחנו בארץ. בפועל לא תמיד אנחנו מקיימים, בפועל יש פשלות, אבל בסופו של דבר התורה ניתנה לנו כי אנחנו שייכים אל כיסא הכבוד, ושייכותנו לכסא הכבוד היא עצם מדרגתנו שמקנה לנו את התורה. ויותר מזה אפשר לומר- היא עצם מדריגתנו שבגללה אנחנו בארץ, אבל זו נקודה שאי אפשר להתעכב בה עכשיו. עיקר התשובה היא שהשייכות שלנו לתורה היא היותנו חקוקים מתחת לכיסא הכבוד.
למרות שדברי התורה הם רחוקים וגזירות, עומקם הוא המוסריות, ומטרתם הוא להביא את העולם לטוב ולמוסר שלו
יש מדרש שני שדומה לו:
"באותה שעה בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה עשה בו הקדוש ברוך הוא קלסטירין של פניו של משה דומה לאברהם, אמר להם הקדוש ברוך הוא אי אתם מתביישין הימנו לא זהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו"(מדרש שמות רבה על פרשת יתרו)
וכך המלאכים שותקים. המדרש תמוה. מה הכוונה ש'צר קלסתר פניו'? ומה הקשר לאברהם אבינו?מסביר הרב זצ"ל שכאן יש שאלה נוספת, דיון נוסף בינו לבין המלאכים.
הדיון הראשון הוא 'מה לילוד אישה'- שהוא בשר ודם, שייכות לתורה שהיא עליונה? את התשובה לכך כבר ענינו: הוא שייך לכיסא הכבוד. אמנם הוא בשר ודם אבל הוא שייך לכיסא הכבוד.
אבל יש דיון שני- איך התורה תשנה את המציאות? כיצד התורה תחולל טוב על המציאות? כיצד היא תבנה את המוסריות של המציאות? האם התורה באמת שייכת אל המציאות או למציאות עליונה?
על זה הוא צר את קלסתר פניו של אברהם אבינו. להראות, שכמו שאברהם אבינו מידותיו עשו חסד וטוב עם העולם וברור כיצד הם תיקנו את העולם, באותה צורה לעתיד לבוא יתגלה איך כל מצווה ומצווה באה לתקן את המוסריות העליונה של העולם, ומעמידה את העולם במוסריות העמוקה שלו. זו הכוונה 'צר קלסתר פניו'. השאלה השנייה אחרי 'מה לילוד אישה בינינו', היא איך התורה תשפיע טוב ומוסריות לעולם. למרות שדברי התורה הם רחוקים וגזירות, עומקם הוא המוסריות, ומטרתם הוא להביא את העולם לטוב ולמוסר שלו. יהי רצון שנזכה להיות תחת כיסא הכבוד, לקבל את התורה וגם לשכלל את העולם למוסריות האמיתית שלו.
