הרב אלישע לפיד
טעמי המצוות | הדלקת נר חנוכה - אור בתוך החושך
את נרות החנוכה מדליקים משתשקע החמה, כשהכל מתחיל להחשיך.
האמת היא שאנחנו ביהדות אוהבים בדרך כלל את האור והיום- להתבונן בטוב שבחיים, בשלימות, באור שנמצא. מעניין לשים לב לזה שכמעט כל המצוות של החגים הם ביום- ארבעת המינים ניטלים ביום, בשבת כבוד יום עדיף מכבוד לילה, וגם בפורים אמנם קוראים מגילה גם בלילה אבל העיקר הוא ביום. המצוות כמעט תמיד הם ביום, כי אנחנו עוסקים ביום. האמת שיש לנו עוד מצווה שהיא בלילה- ליל הסדר. אבל ליל הסדר זה דבר אחר לגמרי- איך גם כשחשוך, הלילה פתאום הופך לאור- "לילה כיום תאיר", "תאיר כאור יום חשכת לילה".
אבל מה עושים משתחשך, משתשקע החמה? מה עושים כשבאמת חשוך? כשהכל לא הולך כמו שצריך, כשהכל נשבר- ברמה האישית וברמה הלאומית, חורבן, גלות.
מה עושים כשחשוך? נשים לב שחנוכה היא בתפר זמן מיוחד- אמנם "חזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה", אבל אחרי המאתיים שנה היה חורבן של אלפיים שנה. חנוכה היא בחלון הזמן בו מתחיל להחשיך. כשהחושך מתחיל, איך אתה מתמודד עם המצב הזה?
מדליקים נרות. הנר הוא קטן עדין ורעוע, אבל כשמדליקים אותו מתברר שגם בחושך הכי עמוק אפשר להדליק נר. גם כשהכל מסביב חשוך, כשכל השמנים נטמאו, יש פך שמן שהוא לא יטמא. הוא לא יכול להיטמא, אין סיכוי שאפשר יהיה להחשיך את נקודת האור הזאת שנמצאת בנשמה. תמיד יש את אותו אור פנימי קטן ששום דבר לא יכול להחשיך אותו. ועדיין- יש נר קטן, אבל עדיין הכל חשוך, מה הנר יעזור? צריך להתבונן יותר טוב בנר עצמו, באור עצמו של הנר. מה קיים בו? מה יש בו?
גם כשהכל מסביבנו היה חשוך ובחורבן גמור, עם ישראל תמיד חלם
האמת היא שכשחשוך אז מתחילים לחלום.
גם כשהכל מסביבנו היה חשוך ובחורבן גמור, עם ישראל תמיד חלם- על מקדש, על נבואה, על מלכות ישראל. תמיד חלמנו גדול- חלמנו על הכל שלם. מתברר שהנר הקטן הזה הוא בכלל לא קטן. אמנם כלפי חוץ הוא יכול להתגלות כקטן וזהו, אבל הפך הקטן הזה מספיק לשמונה הימים, הוא לא ייגמר לעולם.
הנר הקטן הזה מזכיר לנו שהנשמה בפנים מאירה באור יקרות- אור שלם של שלימות גמורה. מסביב הכל יכול להיות שבור, ובפנים הכל מאיר באור יקרות. יכול להיות שאני לא יכול לראות את זה עכשיו כי הכל חשוך ולכן אני מדליק נר, אבל הנר הזה הוא החלום הגדול. הוא מזכיר לי לחלום שבפנים יש אור יקרות, שלם בתכלית. הוא מזכיר לי את מנורת בית המקדש, את כנסת ישראל בשלימות, את עם ישראל שמאיר באור גמור. את האדם הזה שאמנם הכל שבור בו מבחוץ, ובפנים עמוק מאוד, כך שאולי קשה לראות את זה, יש נשמה טהורה שמאירה באור גדול ושלם. אז נדליק נר, ונתבונן באור הזה, שהוא האור האמיתי הזה שהוא נמצא בפנים.
שיהיה מאור גדול ממש וחנוכה שמח.
את נרות החנוכה מדליקים משתשקע החמה, כשהכל מתחיל להחשיך.
האמת היא שאנחנו ביהדות אוהבים בדרך כלל את האור והיום- להתבונן בטוב שבחיים, בשלימות, באור שנמצא. מעניין לשים לב לזה שכמעט כל המצוות של החגים הם ביום- ארבעת המינים ניטלים ביום, בשבת כבוד יום עדיף מכבוד לילה, וגם בפורים אמנם קוראים מגילה גם בלילה אבל העיקר הוא ביום. המצוות כמעט תמיד הם ביום, כי אנחנו עוסקים ביום. האמת שיש לנו עוד מצווה שהיא בלילה- ליל הסדר. אבל ליל הסדר זה דבר אחר לגמרי- איך גם כשחשוך, הלילה פתאום הופך לאור- "לילה כיום תאיר", "תאיר כאור יום חשכת לילה".
אבל מה עושים משתחשך, משתשקע החמה? מה עושים כשבאמת חשוך? כשהכל לא הולך כמו שצריך, כשהכל נשבר- ברמה האישית וברמה הלאומית, חורבן, גלות.
מה עושים כשחשוך? נשים לב שחנוכה היא בתפר זמן מיוחד- אמנם "חזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה", אבל אחרי המאתיים שנה היה חורבן של אלפיים שנה. חנוכה היא בחלון הזמן בו מתחיל להחשיך. כשהחושך מתחיל, איך אתה מתמודד עם המצב הזה?
מדליקים נרות. הנר הוא קטן עדין ורעוע, אבל כשמדליקים אותו מתברר שגם בחושך הכי עמוק אפשר להדליק נר. גם כשהכל מסביב חשוך, כשכל השמנים נטמאו, יש פך שמן שהוא לא יטמא. הוא לא יכול להיטמא, אין סיכוי שאפשר יהיה להחשיך את נקודת האור הזאת שנמצאת בנשמה. תמיד יש את אותו אור פנימי קטן ששום דבר לא יכול להחשיך אותו. ועדיין- יש נר קטן, אבל עדיין הכל חשוך, מה הנר יעזור? צריך להתבונן יותר טוב בנר עצמו, באור עצמו של הנר. מה קיים בו? מה יש בו?
גם כשהכל מסביבנו היה חשוך ובחורבן גמור, עם ישראל תמיד חלם
האמת היא שכשחשוך אז מתחילים לחלום.
גם כשהכל מסביבנו היה חשוך ובחורבן גמור, עם ישראל תמיד חלם- על מקדש, על נבואה, על מלכות ישראל. תמיד חלמנו גדול- חלמנו על הכל שלם. מתברר שהנר הקטן הזה הוא בכלל לא קטן. אמנם כלפי חוץ הוא יכול להתגלות כקטן וזהו, אבל הפך הקטן הזה מספיק לשמונה הימים, הוא לא ייגמר לעולם.
הנר הקטן הזה מזכיר לנו שהנשמה בפנים מאירה באור יקרות- אור שלם של שלימות גמורה. מסביב הכל יכול להיות שבור, ובפנים הכל מאיר באור יקרות. יכול להיות שאני לא יכול לראות את זה עכשיו כי הכל חשוך ולכן אני מדליק נר, אבל הנר הזה הוא החלום הגדול. הוא מזכיר לי לחלום שבפנים יש אור יקרות, שלם בתכלית. הוא מזכיר לי את מנורת בית המקדש, את כנסת ישראל בשלימות, את עם ישראל שמאיר באור גמור. את האדם הזה שאמנם הכל שבור בו מבחוץ, ובפנים עמוק מאוד, כך שאולי קשה לראות את זה, יש נשמה טהורה שמאירה באור גדול ושלם. אז נדליק נר, ונתבונן באור הזה, שהוא האור האמיתי הזה שהוא נמצא בפנים.
שיהיה מאור גדול ממש וחנוכה שמח.
