הרב לביא אנגלמן
יום השואה
הסברת השואה – אז והיום
"אין כמעט עם בעולם שאינסטינקט ההישרדות מפותח בו יותר מאשר בזה הנקרא 'עם הבחירה'. איזה עם עבר מכשולים רבים יותר מהעם הזה והצליח להימלט מהאסונות הכבדים ביותר של האנושות מבלי להשתנות. איזה רצון נוקשה ואינסופי לחיות ולשמר את המין ניכר מעובדות אלה".
פרופסור אניטה שפירא (כלת פרס ישראל, ראש המכון לחקר הציונות וישראל):
היישוב ידע ולא ידע שהיתה שואה, היישוב כאב ולא כאב את האסון. לא הייתה הפנמה של השואה כגורם מעצב באתוס הלאומי. לאמיתו של דבר, רק בעקבות משפט אייכמן היתה השואה מעניינם של הניצולים בייחוד, לעניינו של עם ישראל כולו.
פרופסור עוז אלמוג (היסטוריון):
המקום המרכזי שיוחד למיתוס הפרטיזנים בתודעת השואה הביא לידי ניכור וריחוק מסוים מקורבנותיה,ולעתים גם לקהות רגש כלשהי ששררה ביישוב בכל הנוגע לשואה, עד משפט אייכמן... אתוס שלילת הגלות השפיע גם על היחס לניצולי השואה בארץ... דימוי זה של היהודי הגלותי,כחוש בגופו ובנפשו לעומת העברי הבריא והחזק היה מושרש באתוס החלוצי.
האלוף יאיר גולן (סגן הרמטכ"ל לשעבר)
אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכללו בגרמניה בפרט, אז לפני 70, 80 ו-90 שנה ומציאת עדות להם כאן בקרבנו כיום.
ח"כ אחמד טיבי (נאום ביום השואה):
אני ערבי זקוף קומה, שמח וגאה. זה המקום לשוב ולומר כי אל לשואה להיות כלי בוויכוח הפוליטי. אין למסחר אותה. היא הפשע הנורא ביותר נגד האנושות המודרנית... גזענות הייתה החוט המקשר שקישר בין קצותיה של האידיאולוגיה הנוראה הזאת. עלינו לזעוק נגד כל תופעה שלאפליה וגזענות. הגזענות הפכה להיות מיינסטרים בחברה הישראלית".
הצורר ימח שמו:
"היהוד יהוא התגלמותו החיה של השטן כסמל הרוע".
"ההשגחה ייעדה אותי להיות משחררה הגדול ביותר של האנושות, אני משחרר את האנשים מכבלי השכל ששולט בהם, מן העינויים הנאלחים והמשפילים של חזיון שווא, המכונה מצפון ומוסר, ומן התביעות לחירות ועצמאות אישית".
"המאבק על השליטה בעולם, היא ביני לבין היהודים. כל השאר הוא חסר משמעות. היהודים הטילו שני מומים באנושות: המילה - הפוגעת בגוף, והמצפון - הפוגע בנשמה. אני בא לשחרר את האנושות מכבלים אלה".
הנצי"ב מוולוז'ין (מאמר 'שארית ישראל'-על האנטישמיות):
היאך כתיב "ארמי אובד אבי", והלא בסיפור יעקב עם לבן לא נזכר מאומה מכך... ולמי ביקש איפוא לעשות רע, והלא הבנות בנותיו והבנים בניו?... אלא הכוונה של "עמכם" היא לכל האנשים אחי יעקב לימדם יעקב את תורת היהדות... אמנם הלימוד הזה ששונאי ישראל רוצים לכלותנו איננו מוסב על שעת חרבן ביהמ"ק... אלא עיקר הלימוד הוא על שעה שישראל בגולה, כמו שיעקב היה בארם, והיה מקום לחשוב בשעה שרואים אנחנו איזה דור שישיבתנו בשלוה בקרב העמים שהם באמת אוהבים אותנו ורוצים שנשב בקרבם... על כן למען הפר מחשבת פיגול זאת בא הלימוד מלבן להראותנו כי לא כן הוא הדבר, אלא בכל דור ודור עומדים שונאי ישראל הכן לכלותנו ובער את היהדות מביניהם... (לכן) אין לנו לחקור מה הטעם והסיבה שהגיע לזה מצידם, ומדוע יחרה ככה אף הרודפים אותנו... כי השנאה הזאת היא טבעית ותמידית.
הרב קוק זצ"ל (קובץ ח סעיף צט)
הננו מתרוממים מעל לאותה השפלות שאוה"ע שרויים בה, והנהו לעסק מחשבי עקרי אצל חוקריהם היותר מצויינים, ע"ד החילוק שבין רוח השמי והארי. אנו דוגלים בשם ד' אל עולם שברא את האדם כולו בצלמו. בצלם אלהים ברא אותו. וכל הענפים כולם מתהלכים הם זה לימין וזה לשמאל, שאמנם יש בהם מעלה ומטה, ימין ושמאל, אבל ביסודם הכל עולה למקום אחד,והכל עתיד להתעלות. לתקן עולם במלכות שדי, וכל בני בשר יקראו בשמך.
הסברת השואה – אז והיום
"אין כמעט עם בעולם שאינסטינקט ההישרדות מפותח בו יותר מאשר בזה הנקרא 'עם הבחירה'. איזה עם עבר מכשולים רבים יותר מהעם הזה והצליח להימלט מהאסונות הכבדים ביותר של האנושות מבלי להשתנות. איזה רצון נוקשה ואינסופי לחיות ולשמר את המין ניכר מעובדות אלה".
פרופסור אניטה שפירא (כלת פרס ישראל, ראש המכון לחקר הציונות וישראל):
היישוב ידע ולא ידע שהיתה שואה, היישוב כאב ולא כאב את האסון. לא הייתה הפנמה של השואה כגורם מעצב באתוס הלאומי. לאמיתו של דבר, רק בעקבות משפט אייכמן היתה השואה מעניינם של הניצולים בייחוד, לעניינו של עם ישראל כולו.
פרופסור עוז אלמוג (היסטוריון):
המקום המרכזי שיוחד למיתוס הפרטיזנים בתודעת השואה הביא לידי ניכור וריחוק מסוים מקורבנותיה,ולעתים גם לקהות רגש כלשהי ששררה ביישוב בכל הנוגע לשואה, עד משפט אייכמן... אתוס שלילת הגלות השפיע גם על היחס לניצולי השואה בארץ... דימוי זה של היהודי הגלותי,כחוש בגופו ובנפשו לעומת העברי הבריא והחזק היה מושרש באתוס החלוצי.
האלוף יאיר גולן (סגן הרמטכ"ל לשעבר)
אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכללו בגרמניה בפרט, אז לפני 70, 80 ו-90 שנה ומציאת עדות להם כאן בקרבנו כיום.
ח"כ אחמד טיבי (נאום ביום השואה):
אני ערבי זקוף קומה, שמח וגאה. זה המקום לשוב ולומר כי אל לשואה להיות כלי בוויכוח הפוליטי. אין למסחר אותה. היא הפשע הנורא ביותר נגד האנושות המודרנית... גזענות הייתה החוט המקשר שקישר בין קצותיה של האידיאולוגיה הנוראה הזאת. עלינו לזעוק נגד כל תופעה שלאפליה וגזענות. הגזענות הפכה להיות מיינסטרים בחברה הישראלית".
הצורר ימח שמו:
"היהוד יהוא התגלמותו החיה של השטן כסמל הרוע".
"ההשגחה ייעדה אותי להיות משחררה הגדול ביותר של האנושות, אני משחרר את האנשים מכבלי השכל ששולט בהם, מן העינויים הנאלחים והמשפילים של חזיון שווא, המכונה מצפון ומוסר, ומן התביעות לחירות ועצמאות אישית".
"המאבק על השליטה בעולם, היא ביני לבין היהודים. כל השאר הוא חסר משמעות. היהודים הטילו שני מומים באנושות: המילה - הפוגעת בגוף, והמצפון - הפוגע בנשמה. אני בא לשחרר את האנושות מכבלים אלה".
הנצי"ב מוולוז'ין (מאמר 'שארית ישראל'-על האנטישמיות):
היאך כתיב "ארמי אובד אבי", והלא בסיפור יעקב עם לבן לא נזכר מאומה מכך... ולמי ביקש איפוא לעשות רע, והלא הבנות בנותיו והבנים בניו?... אלא הכוונה של "עמכם" היא לכל האנשים אחי יעקב לימדם יעקב את תורת היהדות... אמנם הלימוד הזה ששונאי ישראל רוצים לכלותנו איננו מוסב על שעת חרבן ביהמ"ק... אלא עיקר הלימוד הוא על שעה שישראל בגולה, כמו שיעקב היה בארם, והיה מקום לחשוב בשעה שרואים אנחנו איזה דור שישיבתנו בשלוה בקרב העמים שהם באמת אוהבים אותנו ורוצים שנשב בקרבם... על כן למען הפר מחשבת פיגול זאת בא הלימוד מלבן להראותנו כי לא כן הוא הדבר, אלא בכל דור ודור עומדים שונאי ישראל הכן לכלותנו ובער את היהדות מביניהם... (לכן) אין לנו לחקור מה הטעם והסיבה שהגיע לזה מצידם, ומדוע יחרה ככה אף הרודפים אותנו... כי השנאה הזאת היא טבעית ותמידית.
הרב קוק זצ"ל (קובץ ח סעיף צט)
הננו מתרוממים מעל לאותה השפלות שאוה"ע שרויים בה, והנהו לעסק מחשבי עקרי אצל חוקריהם היותר מצויינים, ע"ד החילוק שבין רוח השמי והארי. אנו דוגלים בשם ד' אל עולם שברא את האדם כולו בצלמו. בצלם אלהים ברא אותו. וכל הענפים כולם מתהלכים הם זה לימין וזה לשמאל, שאמנם יש בהם מעלה ומטה, ימין ושמאל, אבל ביסודם הכל עולה למקום אחד,והכל עתיד להתעלות. לתקן עולם במלכות שדי, וכל בני בשר יקראו בשמך.