רבנים שונים
"אבינו אב הרחמן המרחם, רחם עלינו ותן בליבנו בינה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד,לשמור ולעשות, ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה - והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצוותיך ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך"- אנחנו מתפללים לקב"ה שאם נעשה את העבודה של 'ללמוד וללמד לשמור לעשות ולקיים' באהבה, נזכה להגיע לתוצאה שלמאור העיניים בתורה ודיבוק הלב במצוות, שכל ההויה והנפש שלנו יהיו מחוברים ומיוחדים באהבה אל הנקודה האחת- היא שם ד', ממנה הכל מתחיל ואליה הכל מוביל.
...התקופה הזו היא תקופה אדירה ועצומה, והתפקיד שלנו בתוך התקופה הזו הוא תפקיד מרכזי- ליגוע ישר בנקודה. לתמוך את הישועה על ידי מעשי הישועה- שהם החציבה שאנחנו עושים בעצמנו, ועל ידי זה אנחנו בונים ושותפים עם הקב"ה ליצירת הישועה. "כל ימי חייך"- מה אתה עושה כל ימי חייך? "להביא לימות המשיח". עם זה אתה עסוק, עם זה אתה קם בבוקר- להביא את ימות המשיח. הדבר תלוי ונעזר במעשינו ועל ידי ההשקעה שלנו.
ברוך ד', אנחנו זוכים להתחיל את הזמן מתוך תקופת ענק שהיא כנראה תקופת מעבר, כשהעולם מחדש את פניו בצמיחה רבה. אנחנו לא יודעים להעריך מה ההשגחה האלוקית מכוונת-כנראה שעוצמת ההתכנסות וההתפרקות מכל הודאויות פותחת את הלבבות. כל העולם המוצק הפך תוך שניה מוודאיות מוצקה לפחד ובהלה, נעלם ובועתי, עד כדי ש"היו חייך תלויים לך מנגד"-רמות גדולות של העדר מתוך הויה מוצקה.
הנקודה של צפיית הישועה, היא לא שאנחנו יכולים לזהות את התוצר של התהליך, אלא "ציפית לישועה?- להתקיימות דברי הנביאים בימיך" - הכוונה היא שכיוון שהישועה היא וודאית, השאלה היחידה היא ה'איך'. כשאנחנו רואים התרחשות עולמית כזו,אין שום ספק שהמכוון הוא רק אחד – הופעת ישועתם של ישראל, בעוצמה רבה ובהתחדשות כלפני תבל לקראת האור המיוחד של עם ישראל שהולך להיות מובל לעולם. יש עצה אלוקית שלאילו שלבים זה מקפיץ אותנו- "ודילוגו עליי אהבה"- ברור שהמציאות מדלגת הרבה שלבים בתוך ה'קמעא קמעא'. סביר להניח שיש לנו הרבה מאוד 'קמעא קמעא' לעשות,מתוך זה ואחרי זה, אבל ברור שהקב"ה מדלג את המציאות כולה קדימה בעוצמה רבה.
לכן התקופה הזו היא תקופה אדירה ועצומה, והתפקיד שלנו בתוך התקופה הזו הוא תפקיד מרכזי- ליגוע ישר בנקודה, לתמוך את הישועה על ידי מעשי הישועה- שהם החציבה שאנחנו עושים בעצמנו, ועל ידי זה אנחנו בונים ושותפים עם הקב"ה ליצירת הישועה. "כל ימי חייך"- מה אתה עושה כל ימי חייך? "להביא לימות המשיח". עם זה אתה עסוק, עם זה אתה קם בבוקר- להביא את ימות המשיח. הדבר תלוי ונעזר במעשינו ועל ידי ההשקעה שלנו.
כל השראת שכינה, "ומורא גדול- זה גילוי שכינה", פועלת ומאירה את הנפשות שלנו. "והקטן יאמר גיבור אני"- במקום שיש הארה אלוקית- גילוי שכינה, אז כל אחד צומח וגדל, הקב"ה מצמיח כל אחד ואחד מאיתנו אל הגודל של הישועה הכללית, ולכן יש הרבה יותר אנרגיות ויכולות בתקופה כזו, ולכל אחד ששם את האצבע שלועם היד הגדולה האלוקית יש הרבה מאוד כוח.
לכן אני מתפלל שזמן קיץ הזה יהיה בעוצמה רבה, בהישג גדול של התרוממות רוחנית, נפשית,לימודית מעשית ומוסרית לכולנו- כישיבה וכציבור, וכל אחד ואחד מאיתנו. בדרך כלל אומרים "חרב אל הבדים ונואלו", יש ביקורת בחז"ל על לימוד התורה לבד, בדרך כלל לימוד התורה צריך להיות בצוותא ובחברותא. אבל אם העצה האלוקית ייעצה שלימוד התורה יעשה כל אחד בעצמו, והקב"ה תומך בעצמו בתהליך הזה, זה אומר שיש סייעתא דשמיא מיוחדת להשתחרר מהמארה הזו של חרב אל הבדים, ולהפיק אור מיוחד מהעובדה שאדם עומד רק מול עצמו, בביתו, בעולם היחידני שלו. אם הקב"ה שם אותנו במקום הזה, כנראה שהוא מחזק אותנו לחשוב איך אנו מתקדמים כתוצאה מהמציאות המיוחדת הזו. אנחנו מאמינים שהעולם כולו מעורר את האדם מתוך יכולותיו לצמוח לגדולות,ולהיעזר באמצעים שהקב"ה מביא לו עם הזמן בשביל הצמיחה מיוחדת לזמן הזה.
"אבינו אב הרחמן המרחם, רחם עלינו ותן בליבנו בינה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד,לשמור ולעשות, ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה - והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצוותיך ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך"- אנחנו מתפללים לקב"ה שאם נעשה את העבודה של 'ללמוד וללמד לשמור לעשות ולקיים' באהבה, נזכה להגיע לתוצאה שלמאור העיניים בתורה ודיבוק הלב במצוות, שכל ההויה והנפש שלנו יהיו מחוברים ומיוחדים באהבה אל הנקודה האחת- היא שם ד', ממנה הכל מתחיל ואליה הכל מוביל.
...התקופה הזו היא תקופה אדירה ועצומה, והתפקיד שלנו בתוך התקופה הזו הוא תפקיד מרכזי- ליגוע ישר בנקודה. לתמוך את הישועה על ידי מעשי הישועה- שהם החציבה שאנחנו עושים בעצמנו, ועל ידי זה אנחנו בונים ושותפים עם הקב"ה ליצירת הישועה. "כל ימי חייך"- מה אתה עושה כל ימי חייך? "להביא לימות המשיח". עם זה אתה עסוק, עם זה אתה קם בבוקר- להביא את ימות המשיח. הדבר תלוי ונעזר במעשינו ועל ידי ההשקעה שלנו.
ברוך ד', אנחנו זוכים להתחיל את הזמן מתוך תקופת ענק שהיא כנראה תקופת מעבר, כשהעולם מחדש את פניו בצמיחה רבה. אנחנו לא יודעים להעריך מה ההשגחה האלוקית מכוונת-כנראה שעוצמת ההתכנסות וההתפרקות מכל הודאויות פותחת את הלבבות. כל העולם המוצק הפך תוך שניה מוודאיות מוצקה לפחד ובהלה, נעלם ובועתי, עד כדי ש"היו חייך תלויים לך מנגד"-רמות גדולות של העדר מתוך הויה מוצקה.
הנקודה של צפיית הישועה, היא לא שאנחנו יכולים לזהות את התוצר של התהליך, אלא "ציפית לישועה?- להתקיימות דברי הנביאים בימיך" - הכוונה היא שכיוון שהישועה היא וודאית, השאלה היחידה היא ה'איך'. כשאנחנו רואים התרחשות עולמית כזו,אין שום ספק שהמכוון הוא רק אחד – הופעת ישועתם של ישראל, בעוצמה רבה ובהתחדשות כלפני תבל לקראת האור המיוחד של עם ישראל שהולך להיות מובל לעולם. יש עצה אלוקית שלאילו שלבים זה מקפיץ אותנו- "ודילוגו עליי אהבה"- ברור שהמציאות מדלגת הרבה שלבים בתוך ה'קמעא קמעא'. סביר להניח שיש לנו הרבה מאוד 'קמעא קמעא' לעשות,מתוך זה ואחרי זה, אבל ברור שהקב"ה מדלג את המציאות כולה קדימה בעוצמה רבה.
לכן התקופה הזו היא תקופה אדירה ועצומה, והתפקיד שלנו בתוך התקופה הזו הוא תפקיד מרכזי- ליגוע ישר בנקודה, לתמוך את הישועה על ידי מעשי הישועה- שהם החציבה שאנחנו עושים בעצמנו, ועל ידי זה אנחנו בונים ושותפים עם הקב"ה ליצירת הישועה. "כל ימי חייך"- מה אתה עושה כל ימי חייך? "להביא לימות המשיח". עם זה אתה עסוק, עם זה אתה קם בבוקר- להביא את ימות המשיח. הדבר תלוי ונעזר במעשינו ועל ידי ההשקעה שלנו.
כל השראת שכינה, "ומורא גדול- זה גילוי שכינה", פועלת ומאירה את הנפשות שלנו. "והקטן יאמר גיבור אני"- במקום שיש הארה אלוקית- גילוי שכינה, אז כל אחד צומח וגדל, הקב"ה מצמיח כל אחד ואחד מאיתנו אל הגודל של הישועה הכללית, ולכן יש הרבה יותר אנרגיות ויכולות בתקופה כזו, ולכל אחד ששם את האצבע שלועם היד הגדולה האלוקית יש הרבה מאוד כוח.
לכן אני מתפלל שזמן קיץ הזה יהיה בעוצמה רבה, בהישג גדול של התרוממות רוחנית, נפשית,לימודית מעשית ומוסרית לכולנו- כישיבה וכציבור, וכל אחד ואחד מאיתנו. בדרך כלל אומרים "חרב אל הבדים ונואלו", יש ביקורת בחז"ל על לימוד התורה לבד, בדרך כלל לימוד התורה צריך להיות בצוותא ובחברותא. אבל אם העצה האלוקית ייעצה שלימוד התורה יעשה כל אחד בעצמו, והקב"ה תומך בעצמו בתהליך הזה, זה אומר שיש סייעתא דשמיא מיוחדת להשתחרר מהמארה הזו של חרב אל הבדים, ולהפיק אור מיוחד מהעובדה שאדם עומד רק מול עצמו, בביתו, בעולם היחידני שלו. אם הקב"ה שם אותנו במקום הזה, כנראה שהוא מחזק אותנו לחשוב איך אנו מתקדמים כתוצאה מהמציאות המיוחדת הזו. אנחנו מאמינים שהעולם כולו מעורר את האדם מתוך יכולותיו לצמוח לגדולות,ולהיעזר באמצעים שהקב"ה מביא לו עם הזמן בשביל הצמיחה מיוחדת לזמן הזה.
