ר' יאיר קרוב
01 | חשיבות העבודה בתפילה | הקדמה לתפילה
ברוך ד' - החיים שלנו עמוסים בטרדות, במשימות, בהמון דברים- טובים יותר וטובים פחות. אבל יש הזדמנות שלוש פעמים ביום לעשות הנשמה ללב- לעצור, להפסיק את המירוץ של החיים ולתת ללב ביטוי, לחלומות ולרצונות שלך. מה אתה רוצה? בלי תלות בהצלחות שלך- גם אם הייתה לך תקופה קשה, גם אם אתה שבור. בלי חשבון של חטאים או מצוות, עכשיו- אבא רוצה אותך, ורוצה שתבוא ותגיד מה אתה רוצה? מה באמת יושב לך בלב? תתכנס למקום הכי פנימי שלך, ותגיד מה אתה חולם? מה אתה רוצה מעצמך? מה אתה רוצה מד'?
כמו שיש שלוש רגלים בשנה, יש לנו שלוש פעמים ביום לבוא אל היכל ד', לבוא אל קרבת ד', לבוא אל בית ד', ולהיפגש עם עצמנו בהקשר אחר- אל מין בועה כזאת שמרחפת ומגינה על הלב שלנו טהור ונקי, מרעננת אותו ונותנת ביטוי לרצונות הכי עמוקים ופנימיים שלנו, נותנת לו מקום של מרכז, מקום של לב היום.
צריך לדעת שתפילה זו עבודה- עבודת הלב. אך זו עבודה מסוג אחר, זה לא העמל שאנו מכירים שמתאפיין בהתאמצות והליכה בכוח, זה עמל מסוג אחר- זה עמל של הרפיה, של שליטה, של עצירה, תנועה של אמונה והתרוממות של כנות. זו עבודה שצריך להשקיע בה- צריך ללמוד את השרירים שלה, צריך ללמוד את התכונות שלה. כל אדם שיצא לו ליצור שיחה עמוקה עם אשתו או עם חבר, יודע שזו עבודה- כך גם עבודת התפילה היא לא קלה, אבל היא עבודה שצריך ללמוד לעשות אותה. לעצור, לבוא רענן ונקי, לבוא משוחרר, לבוא כנה, להביא את הלב ולהביא את עצמי.
לעצור, לבוא רענן ונקי, לבוא משוחרר, לבוא כנה,להביא את הלב ולהביא את עצמי.
זו עבודה יומיומית- אמנם אין בה פיתוח שכלי והתחדשויות כמו בלימוד- הרי היא כל יום אותו דבר, אבל כמו שלא מיותר כל יום לחזור הביתה ולהגיד לאשתי שאני אוהב אותה, ואף אחת לא תגיד 'טוב, כבר אמרת לי אתמול', אלא- עכשיו אתה אומר לי מחדש, כי עכשיו אנחנו שוב נפגשים.
ברור שמשהו שעושים שלוש פעמים ביום לא תמיד יהיה דייט מוצלח, לפעמים יש פגישה מוצלחת יותר ולפעמים יש מוצלחת פחות, אבל ההתמדה הזאת היא מקום של מרכז- לרענן את הלב ולרענן את הקשר, ולהזרים את החיות של הדבקות והקשר עם ד'.
החזרה אל ד', היא כמו החזרה אל בית, מקום של חום וקרבה אמיתית- ולכן לקראת העבודה הזאת אנחנו צריכים להתרענן ולהתחדש תמיד, שלוש פעמים ביום, וכשמצליחים זה טעם גן עדן ממש.
ברוך ד' - החיים שלנו עמוסים בטרדות, במשימות, בהמון דברים- טובים יותר וטובים פחות. אבל יש הזדמנות שלוש פעמים ביום לעשות הנשמה ללב- לעצור, להפסיק את המירוץ של החיים ולתת ללב ביטוי, לחלומות ולרצונות שלך. מה אתה רוצה? בלי תלות בהצלחות שלך- גם אם הייתה לך תקופה קשה, גם אם אתה שבור. בלי חשבון של חטאים או מצוות, עכשיו- אבא רוצה אותך, ורוצה שתבוא ותגיד מה אתה רוצה? מה באמת יושב לך בלב? תתכנס למקום הכי פנימי שלך, ותגיד מה אתה חולם? מה אתה רוצה מעצמך? מה אתה רוצה מד'?
כמו שיש שלוש רגלים בשנה, יש לנו שלוש פעמים ביום לבוא אל היכל ד', לבוא אל קרבת ד', לבוא אל בית ד', ולהיפגש עם עצמנו בהקשר אחר- אל מין בועה כזאת שמרחפת ומגינה על הלב שלנו טהור ונקי, מרעננת אותו ונותנת ביטוי לרצונות הכי עמוקים ופנימיים שלנו, נותנת לו מקום של מרכז, מקום של לב היום.
צריך לדעת שתפילה זו עבודה- עבודת הלב. אך זו עבודה מסוג אחר, זה לא העמל שאנו מכירים שמתאפיין בהתאמצות והליכה בכוח, זה עמל מסוג אחר- זה עמל של הרפיה, של שליטה, של עצירה, תנועה של אמונה והתרוממות של כנות. זו עבודה שצריך להשקיע בה- צריך ללמוד את השרירים שלה, צריך ללמוד את התכונות שלה. כל אדם שיצא לו ליצור שיחה עמוקה עם אשתו או עם חבר, יודע שזו עבודה- כך גם עבודת התפילה היא לא קלה, אבל היא עבודה שצריך ללמוד לעשות אותה. לעצור, לבוא רענן ונקי, לבוא משוחרר, לבוא כנה, להביא את הלב ולהביא את עצמי.
לעצור, לבוא רענן ונקי, לבוא משוחרר, לבוא כנה,להביא את הלב ולהביא את עצמי.
זו עבודה יומיומית- אמנם אין בה פיתוח שכלי והתחדשויות כמו בלימוד- הרי היא כל יום אותו דבר, אבל כמו שלא מיותר כל יום לחזור הביתה ולהגיד לאשתי שאני אוהב אותה, ואף אחת לא תגיד 'טוב, כבר אמרת לי אתמול', אלא- עכשיו אתה אומר לי מחדש, כי עכשיו אנחנו שוב נפגשים.
ברור שמשהו שעושים שלוש פעמים ביום לא תמיד יהיה דייט מוצלח, לפעמים יש פגישה מוצלחת יותר ולפעמים יש מוצלחת פחות, אבל ההתמדה הזאת היא מקום של מרכז- לרענן את הלב ולרענן את הקשר, ולהזרים את החיות של הדבקות והקשר עם ד'.
החזרה אל ד', היא כמו החזרה אל בית, מקום של חום וקרבה אמיתית- ולכן לקראת העבודה הזאת אנחנו צריכים להתרענן ולהתחדש תמיד, שלוש פעמים ביום, וכשמצליחים זה טעם גן עדן ממש.
