הרב חיים גנץ
ברכת הרוצה בתשובה | תפילת שמונה עשרה | 09
אנחנו בברכת התשובה- "השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך". אבינו-לתורתך, מלכנו- לעבודתך. אנחנו מתפללים לקב"ה שישיב אותנו- כי הוא אבינו, ואנחנו בניך- ממשיכי דרכך, מוציאים מהכוח אל הפועל את מה שנטעת בנו. הציווי"והלכת בדרכיו" נובע מזה שהקב"ה נטע את דרכיו בתוכנו, ולכן אנחנו מוציאים מהכוח אל הפועל את דרכיו שבתוכנו על ידי התנהגותנו. אנחנו מתפללים לקב"ה שישיב אותנו אל עולם התורה, עולם הרוח, שהקב"ה נטע בתוכנו ונשכחה מאיתנו בלידתנו, ועכשיו אנחנו רוצים לחזור אל אבינו, לחזור אל הרוח, לחזור אל התורה.
ו"קרבנו מלכנו לעבודתך"- מצד זה שהקב"ה מלכנו, אנחנו רוצים לנהל את חיינו בצורה מדויקת, ולהפוך את כל מפעל החיים המעשי שלנו לעבודת מלך, שכולה צמודה עם כל פרטיה אל הרצון האלוקי. כאן זה לא רק רוח גדולה אבהית, אלא כאן זה משמעת מסודרת ומפורטת. אנחנו מתפללים לקב"ה שייתן לנו את היכולת באמת להתקרב לעבודה, לעבוד ממש- אי אפשר, אבל קרבנו מלכנו- אנחנו צריכים להתקרב להיות עבדי המלך, כלומר להיות מוכנים לשאת את האחריות לפרטי המעשים, כראוי למי שממלכה אלוקית מופקדת בידיו, ואז יש אחריות מדויקת על כל מעשה.
"החזירנו בתשובה שלמה לפניך", זה בעצם תיאור יותר כללי, שכל הווייתנו, כל האישיות שלנו,היא תהיה כולה בתשובה, היא תהיה כולה במצב של דביקות אלוקית של 'לפניך', היא לא אליך, היא לפניך, אבל היא תשובה וחזרה של כל הווייתנו להיות דבוקה ברצון האלוקי. החתימה היא על העיקר, היא לא רק הארה פרטית כמו 'תורה' ו'עבודה', אלא שכל ההויה האישיותית שלנו, שכולה תהיה מחוברת אל הרצון האלוקי- אנחנו רוצים לרצות את הרצון האלוקי, להרגיש את הרגשות האלוקיים, להיצמד אל ההויה האלוקית.
החתימה היא על העיקר, היא לא רק הארה פרטית כמו 'תורה' ו'עבודה', אלא שכל ההויה האישיותית שלנו, שכולה תהיה מחוברת אל הרצון האלוקי- אנחנו רוצים לרצות את הרצון האלוקי, להרגיש את הרגשות האלוקיים, להיצמד אל ההויה האלוקית.
הקב"ה הוא "הרוצה בתשובה". יש על זה שני פירושים. במפרשים מופיע כי תשובת העבר, על מעשי העבר, הם רק מצד הביטחון באלוקים. מצד נבואה והחכמה אין לחוטא תשובה. רק מצד הקב"ה, שהוא רוצה בתשובה מהצד היותר עמוק והיותר נצחי, מהצד האלוקי- יש כפרה גם על העבר. ניקח את זה גם לצד היותר עתידי וכללי. כל הדחף של העולם הוא הדחף להתפתח ולהתקדם ולהתנועע אל מגמתו- כי הקב"ה רוצה בתשובת המציאות כולה אל מקורה, אליו. מתוך כך שאנחנו חלק מהמציאות, הקב"ה רוצה בתשובה של כל אחד ואחד מאיתנו, של עם ישראל כעם, של כל פרט כפרט, להיות חוזרים ודבוקים ברצון האלוקי, כי רק אתם הדבקים בד' אלוקיכם, רק אתם באמת חיים, וחיים כולכם, לא רק כיחידים אלא כעם, וזה לא דבר היסטורי אלא דבר עכשווי ועתידי- היום.
אנחנו בברכת התשובה- "השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך". אבינו-לתורתך, מלכנו- לעבודתך. אנחנו מתפללים לקב"ה שישיב אותנו- כי הוא אבינו, ואנחנו בניך- ממשיכי דרכך, מוציאים מהכוח אל הפועל את מה שנטעת בנו. הציווי"והלכת בדרכיו" נובע מזה שהקב"ה נטע את דרכיו בתוכנו, ולכן אנחנו מוציאים מהכוח אל הפועל את דרכיו שבתוכנו על ידי התנהגותנו. אנחנו מתפללים לקב"ה שישיב אותנו אל עולם התורה, עולם הרוח, שהקב"ה נטע בתוכנו ונשכחה מאיתנו בלידתנו, ועכשיו אנחנו רוצים לחזור אל אבינו, לחזור אל הרוח, לחזור אל התורה.
ו"קרבנו מלכנו לעבודתך"- מצד זה שהקב"ה מלכנו, אנחנו רוצים לנהל את חיינו בצורה מדויקת, ולהפוך את כל מפעל החיים המעשי שלנו לעבודת מלך, שכולה צמודה עם כל פרטיה אל הרצון האלוקי. כאן זה לא רק רוח גדולה אבהית, אלא כאן זה משמעת מסודרת ומפורטת. אנחנו מתפללים לקב"ה שייתן לנו את היכולת באמת להתקרב לעבודה, לעבוד ממש- אי אפשר, אבל קרבנו מלכנו- אנחנו צריכים להתקרב להיות עבדי המלך, כלומר להיות מוכנים לשאת את האחריות לפרטי המעשים, כראוי למי שממלכה אלוקית מופקדת בידיו, ואז יש אחריות מדויקת על כל מעשה.
"החזירנו בתשובה שלמה לפניך", זה בעצם תיאור יותר כללי, שכל הווייתנו, כל האישיות שלנו,היא תהיה כולה בתשובה, היא תהיה כולה במצב של דביקות אלוקית של 'לפניך', היא לא אליך, היא לפניך, אבל היא תשובה וחזרה של כל הווייתנו להיות דבוקה ברצון האלוקי. החתימה היא על העיקר, היא לא רק הארה פרטית כמו 'תורה' ו'עבודה', אלא שכל ההויה האישיותית שלנו, שכולה תהיה מחוברת אל הרצון האלוקי- אנחנו רוצים לרצות את הרצון האלוקי, להרגיש את הרגשות האלוקיים, להיצמד אל ההויה האלוקית.
החתימה היא על העיקר, היא לא רק הארה פרטית כמו 'תורה' ו'עבודה', אלא שכל ההויה האישיותית שלנו, שכולה תהיה מחוברת אל הרצון האלוקי- אנחנו רוצים לרצות את הרצון האלוקי, להרגיש את הרגשות האלוקיים, להיצמד אל ההויה האלוקית.
הקב"ה הוא "הרוצה בתשובה". יש על זה שני פירושים. במפרשים מופיע כי תשובת העבר, על מעשי העבר, הם רק מצד הביטחון באלוקים. מצד נבואה והחכמה אין לחוטא תשובה. רק מצד הקב"ה, שהוא רוצה בתשובה מהצד היותר עמוק והיותר נצחי, מהצד האלוקי- יש כפרה גם על העבר. ניקח את זה גם לצד היותר עתידי וכללי. כל הדחף של העולם הוא הדחף להתפתח ולהתקדם ולהתנועע אל מגמתו- כי הקב"ה רוצה בתשובת המציאות כולה אל מקורה, אליו. מתוך כך שאנחנו חלק מהמציאות, הקב"ה רוצה בתשובה של כל אחד ואחד מאיתנו, של עם ישראל כעם, של כל פרט כפרט, להיות חוזרים ודבוקים ברצון האלוקי, כי רק אתם הדבקים בד' אלוקיכם, רק אתם באמת חיים, וחיים כולכם, לא רק כיחידים אלא כעם, וזה לא דבר היסטורי אלא דבר עכשווי ועתידי- היום.
